שאלות ותשובות על טיפול בסוגי עגילים

התחדשתם בעגיל בלשון? מזל טוב! העגיל הכי אקטיבי ויש שיאמרו – הכי אטרקטיבי בגוף! אפשר לשחק אתו, לאכול אתו, לבצע בו “פעלולים”, להרשים את החבר’ה אבל יותר מהכל – זה פשוט תענוג גדול. אבל כמו שאמרו רבים וטובים לפנינו – No pain, no gain. כדי שנוכל ליהנות מהעגיל והיתרונות שלו, וכדי להימנע מדלקות חוזרות ונשנות (שיכולות להיות די סיוט), יש כמה פעולות חיוניות שאסור לוותר עליהן:

להימנע: יש להימנע מאכילת מאכלים חמים העלולים להגביר את זרימת הדם במקום ולהגביר את הכאבים. יש לוותר על נשיקות הכוללות פעולות של הלשון, מאמץ של הלשון וכן ממין אוראלי. מה כן? רצוי לאכול ארטיקים, מאכלים קרים או לשתות מים קרים כדי להוריד את הנפיחות. כשהנפיחות עוברת העדיפו עגילים קצרים יותר כדי למנוע פציעה של האזור והסתגלות פשוטה יותר לעגיל. רצוי לשמור על ניקיון הפה ככל האפשר: לשטוף את הפה אחרי כל ארוחה, סיגריה או שתיה.

עגיל באף, או נזם, הוא כבר לא מאורע נדיר כל כך. למעשה, נזמים מחמיאים לא רק לפנים אלא מעניקים למראה כולו סטייל. מה שבטוח הוא שלא משנה אם מדובר בעגיל נקודה או חישוק, חשוב להקפיד על תהליך מקצועי:

את החירור יש לבצע אצל פירסר מקצועי, באמצעות ניקוב או בשימוש במחט חד פעמית. רצוי שהעגיל עשוי מתכת כירורגית כסופה או טיטניום ואת העגיל הראשון רצוי לבחור מבית STUDEX. למרות שהשיח הנפוץ מתייחס לנזם כאל אחד העגילים היותר פשוטים וקלים לתחזוקה, זה לא פחות חשוב מכל עגיל אחר. ממה להימנע? במשך חודש שלם – אין לגעת בנזם ללא חיטוי. נכון שזה מגרה ומגרד, אבל נגיעה לא מחוטאת יכולה לגרום להתפרצות זיהומים קשים.

בדיוק כמו בטיפול בנזם, גם בטיפול עגיל באוזן ישנה חשיבות עילאית להקפדה על היגיינה. לא שטפתם ידיים? אל תיגעו בעגיל. בנוסף, טפחו לעצמכם שגרה: פעמיים ביום, נקו את העגיל עם ג’ל סיכוך מתאים ולאחר מכן סובבו אותו קלות בתוך האוזן כדי לאפשר תנועה וכדי למנוע היתפסות של העגיל בתוך האוזן. לאחר ההרטבה יש לשמור על האוזן יבשה. כמו כן, גם בשאר שעות היממה יש להקפיד כי האוזן יבשה. מתקלחים? רצוי לעטות על האזניים כיסוי כלשהו על מנת למנוע חדירה של סבון, שמפו ותכשירים אחרים. נכון שמקלחת אמורה לנקות אותנו, אבל במקרה של חירור האוזן – סבון גם יכול לפגוע במרקמים העדינים של בשר התנוך. לפיכך, אחרי המקלחת יש לנקות את סביבת העגיל בג’ל סיכוך ולשטוף אותו במים.

עגיל בטבור הוא בין הבחירות היותר פופולאריות בכל גיל שהוא. למעשה, אין גיל “נכון” לעגיל בפופיק: למכוני הפירסינג מגיעים צעירים עד לכאלה שכבר חצו את ה-50 ועדיין נהנים מהרעיון של קישוט מעניין בלב הגוף. ועם המיקום המרכזי שלו מגיעה גם חשיבות הטיפול בו:

זמן ההחלמה של עגיל בטבור הוא בין הארוכים ויכול להגיע לחודשים מספר. במשך כל התקופה הזו, יש להימנע מזיהום של האזור כדי שלא להגיע לדלקות למיניהן. כמו בעגילים האחרים, גם כאן יש להקפיד על שטיפת ידיים טרם נגיעה באזור.

את הטבור עצמו יש לשטוף מספר פעמים ביום עם תמיסת מי מלח ולחטא תוך שימוש בצמר גפן טבול ובנגיעות ממש עדינות. במקביל לתמיסה יש להשתמש במשחה מחטאת, גם פעמיים או שלוש מדי יום.

טראגוס – בין העגילים האהובים ביותר: הוא מעניק לאוזן צורה מעניינת, מעניק חופש למגוון עצום של עגילים ויש כאלה שמאמינים כי יש לו סגולות רפואיות. חשוב לדעת כי טראגוס קטן או דק מדי יכול לסכן אתכם ולכן יש לבצע פירסינג רק אם הטראגוס שלכם עבה דיו.

כדי לשמור על המקום בצורה הטובה ביותר, חטאו את המקום באמצעות צמר גפן או מקלון אזניים הטבולים בתמיסת מי מלח ולאחר מכן נגבו במגבת נייר נקייה ויבשה. בשגרה זו יש להמשיך כחודש עד חודש וחצי לאחר ביצוע הפירסינג. כמו כן, עד להחלמת הגוף יש להגן על האזור ולהבטיח שהוא נותר מחוטא.

כמו בהקשר של הנזם, גם בעגיל הליקס רבים מאמינים כי משום שמדובר באבר חיצוני, אין הטיפול מורכב. הלכה למעשה, אם לא מטפלים נכון בעגיל הליקס יכולים להסתבך ממש ואפילו להגיע לבית חולים. וזה כבר לא ממש נעים…

יתרה מכך, העגיל הזה לא מתאים בדיוק לאנשים היותר “פעלתנים” שבינינו. רוכבי אופנוע צריכים להתרגל להרכיב את הקסדה ולפרק אותה בלי לפגוע בעגיל, העגיל עצמו יכול להימשך על ידי גורמים שונים או ללחוץ על האוזן כשמקבלים מכה. אם המכה התקבלה בסמוך לתאריך ביצוע הפירסינג, זאת חוויה… לא נעימה.

הדבר החשוב ביותר הוא לחטא את המקום, 24 שעות לאחר חירור האוזן ולא לפני. יש להשתמש בצמר גפן מהול במי מלח. בניגוד לעגיל בתנוך האוזן, כאן רצוי להימנע מסיבוב של העגיל בשל רגישות האזור.

פירסינג רוק ממוקם בחלקה העליון של האוזן ובעגה המקצועית נוטים לעתים לקרוא לו “אנטי הליקס” בשל מיקומו. חשוב לדעת כי רוק פירסינג לא מתאים לכל אחד: יש כאלה שהאוזן שלהם פשוט רגישה מדי ובמקרים רבים, האזור נוטה להתנפח.

על מנת לדעת אם מתאים לכם רוק פירסינג או לא, חשוב לפגוש פירסר מקצועי ומנוסה שיידע לאבחן את אופי הסחוס במקום. כמו כן, כדי להבטיח את עמידות העגיל יש להשתמש בחומרים איכותיים כמו זהב 14 קראט, טיטניום או טפלון.

בנוסף, חשוב לדעת כי יש להימנע מנגיעה בפירסינג עם ידיים חשופות מחשש לזיהום. הנגיעה היחידה האפשרית היא באמצעות קיסמי אזניים. כמו כן, כל אביזר שעושה שימוש באזור מצריך זהירות: אזניות, לחץ חיצוני, משקפי שמש ועוד. הגנו על המקום ושימרו עליו לפחות כחודש בזהירות רבה, עד שהגוף יחלים.